עברו ימים אולי שבועות…..

הרבה דברים קרו מאז המפגש המרגש בנצני עוז של בוגרי ה60. והרבה לא השתנו. אני עדין "מובטלת" וזה לא נעים לא רק מבחינה כלכלית אלא מוראלית. הבת שלי ומשפחתה צחי אבא ורון ודן בנים 7-9- טסו לטיול ארוך לחוף המערבי, הם חסרים לי מאד, אני יודעת שהם נהנים וענת טורחת להתקשר ולדווח על הכול גם בבלוג שלה וגם בפייס וגם בטלפון שלי.

התכוונתי לפרט יותר על הרגשתי במפגש, שזה באמת ארוע מרגש, חלק מהחברים שכבר לא בני 10 אלא 60 , איתם אני בקשר הזדמנותי ,מידי פעם פה ושם.וחלקם לא ראיתי מעל 20 שנה , כמו ורד בלאיש למשל, מרשימה ביותר ויפה כמו שהיתה בילדותה. אחי רפי ז"ל נפטר לפני שנתיים, אהב אותה מאד ,וחלק גדול ממריבותיו עם ילדים היו על ורד ולמענה. כמו דודן של דוידו אוזן שכתב שיר ושר אותו באהבה,התרגשתי מאד.דוידו זל היה בן כיתתי עד לתיכון,ובכל מקום שהתקבצו שמעל 2 הנעים לנו בקולו ושר שירים נפלא. אחרי נשואין, נהרג בתאונת דרכים יחד עם אשת, והשאיר 3 ילדים שאני לא מכירה. אבל הם במחשבתי הרבה.

מחכה בקוצר רוח ל14.7 למפגש כל בני המושב במלאות 60 למושב.

בואו כולם

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים | כתיבת תגובה

שבעה פחות

לא תאמינו אבל ירדו ממני 7 ס"מ בגובה. היום בבדיקות השגרתיות הסתבר שפשוט נעלמו ואני נמוכה ב7 ס"מ. איך זה? לאן הלכו? מה התקצר אצלי,הרגלים? הגב הבטן?הראש? מי יודע

נו אז הגבוהה הזאת שהייתי, ומה מזג האויר למעלה נעלמו ואני כמו כולם. גם למצוא בן זוג בגילי ובגובה שתמיד חשבתי שאני לא היה קל. חושבים שעכשו כן? אז לא כי בטח גם הם התקצרו אומרים שזה קורה לכולם.

חוץ מזה נקווה ששאר הבדיקות יהיו טובות. בינתיים נמשיך בחיים הרגילים. אפילו קצרה יותר. פסח באופק ואין לי מושג איפה מה ועם מי. אבא שלי סבא צביקה לא מוכן ללכת לאף אחד,למרות כל ההזמנות. השנה אני לא מזמינה כי כולם מתוכננים.האמת שלי  לא כזה נורא להשאר בבית. העיקר שיהיה שמח לכולנו.

 

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

מלחמה בדרום

אמרו ההתנתקות תרגיע, והיא לא, להיפך קרבו המלחמה למרכז שעכשו הדרום. בתקופה זאת כמעט בכול ארצות ערב, מלחמות ומאבקים בתוך המדינות על חייהם ואיכותם. כולם שם זועמים וחמומים על דם ואש. כל שאנו צריכים , לדעתי, לשמור על פרופיל נמוך ולתת להם לעשות את המלאכה לבד עם עצמם.

אבל חלק מתוכם מתוך חוכמת רחוב פשוטה,אני מאמינה, החליטו לחמם הגזרה בדרום ולסחוף אותנו  ללחימה ואולי להפנות כך את חמתם של כולם עלינו שלא נדע.זהו מצב רגיש מאד ויש להתנהל ברגישות. נכון שאין לוותר ולדאוג לבטחון המדינה, אבל עם הרבה הסברה ורגישות,

די מפחיד הענין ועוד חתני שם באמצע, שישוב בשלום ובמהירות הביתה יחד עם כל צבא ישראל ויבוא כבר השלום עלינו.אמן

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

גשם בסוף האביב

כל החורף התפללנו לגשם ונראה היה שלא יגיע. היה חם ולוהט, היה קרירי והיו מעט ימי גשם שוטף והורס. עכשו עשרה ימים לפני הפסח, פתאום הגיעו ימי גשם מבורך להשלים את החסר.

לי כיף מאד, בבית, העבודה הלא רבה היא באיטרנט, הרבה פוך ומיטה. אפילו הפסח המתקרב, חג שמאד אהבתי בילדותי, היום פחות מדבר אלי כחג דתי עם טקסים. הרבה יותר מקושר אצלי  לפריחה, לחום הקיץ, מה שאומר ים. ים הוא אהבתי הגדולה. גם הנכדים וגם הנכדות אוהבים ללכת איתי לים ואני איתם כמובן.

בחורף אני עם הדובים. אוהבת לשמוע את הגשם היורד, את הרוח השורק ולהתכרבל.

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

הורים בגיל הזהב

בהתיחסי להולדת בנו של רוד סטויארט בגיל 67, בדרך הטבע הטבעית כך מדווחים, קשה לקבל  זאת בשלווה, אומנם אני מאחלת לזוג ולילד הרבה אושר ונחת. יתכן גם שתגובתי תרגיז קצת אנשים, שעושים ועשו ילדים בגיל מאוחר, אך אגיד אותה בכול זאת. נתחיל בקבוצה שיש לה ילדים ובא להם פתאום בן זקונים חדש, ההורים בשנות ה50 או ה60 ובכל זאת בא להם, לדעתי פחות חושבים על הרך הנולד ויותר על חשקם. אני סבתא בת 63 , ולא קל להחזיק הנכדים  פיזית יותר מיומים למרות הידיעה שתיכף ההורים ויקחו אותם. אני נהנית ורווה נחת מהם בבקורם.אך גם עייפות פיזית והסבלנות שונה. אני לא רואה עצמי הולכת לאסיפות הורים או לטיפת חלב גילי, כדי לגדל ילד חדש. וגם הוא ודאי היה רוצה הורים צעירים שיוכלו להחזיק בזרועותים, ללכת איתו לפארק,להשתולל ולתת ילדות מלאה, לונה פארק או ספארי. מה שהכי מציק לי שהורים בגיל זה לא מובטחות  להם שנים רבות הלואי וכן.  ולאבד הורה בגיל צעיר טראומה לא פשוטה.

לעומתי טענו היום  מנחם בן בתוכנית, לרוד סטוארט יש מספיק כסף כדי להעסיק אנשים אחרים לעשות ולא רע להיות בנו של עשיר. מי יודע.

בכל מקרה אם זה כבר נעשה ,נתפלל ונאחל שזה  יהיה רק לטובה.

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

נצני עוז זכרונות

נעים לשקוע בזכרונות, שרבים מהצעירים לא יודעים או לא זוכרים. אני חוזרת לגילאים 10-12, הרכב העיקרי אז  עגלה וסוס,  כל מי שצריך חריש לא מטלפן אלא הולך לסילס ומזמין טרקטור. לא היו אז טלפונים בבתים, היה טלפון ציבורי עם אסימונים ולפני כן דרך רכזת ששלשלת כסף לחריץ, וכשהסתים הזמן שמעת מרכזית המודיעה על סיום השיחה. גם לים נסענו בעגלות עד מכמורת, עד שכץ אברם ז"ל רכש המשאית ובשבתות אסף מי שרצה לים. זוכרים את המחסן של שאול צרף ז"ל שאליו באו לקחת שקי תערובת, דשן, זרעים ועוד.כן היו ימים. ואת הצרכניה שהיתה  פתוחה רוב היום. עם מחלק הקרח למקררים לא היו אז מקפיאים. איך קראו אז לבית אריזה או מיון או תנובה, שם היו ממינים עגבניות, מלפפונים לפי גדלים וטיב. כל אחד הביא את סחורתו שקל רשם ובסוף התחשבנו במזכירות. את המרפאה בה בילינו את שעות המחלה והאחות הטובה עליזה שהכירה כל אחד ואחד ומחלתו.

טוב שמוחנו בנוי לשכוח את הרע מהר יותר, ולנו נשארים הזכרונות הטובים על הימים היפים. אנא הגיבו ואם למישהו יש זכרונות אחרים כתבו גם בבקשה.

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

בורגתא

הגיעה השעה לכיתה ג, ההתרגשות רבה, כי מעכשו לומדים בבית ספר אזורי בבורגתא עם ילדים מששה ישובים. חניאל, בורגתא,בארותיים, עולש,נצני עוז  וקבוץ יד – חנה.  קבוץ גלויות אמיתי, מרומניה,טורקיה ועד טוניס לוב וילדי הקבוץ אותם כינו כרושוב – קומוניסטים. לרוב הילדים הם היו "מוקצים". וסבלו מנחת ידם של הילדים האחרים. אני דוקא התחברתי אליהם וביליתי במחיצתם הרבה ועד היום בקשר עם כמה בנות מכיתתי.

מנהל בית הספר חיים שוחט, שאהבתי, ואת שאר המורים מורות אני זוכרת. ועם

חלקם החיים איתנו היום אני אפילו בקשר ופוגשת לפעמים.

מה סחבנו בתיקים אתם זוכרים? לא ממש מחברות או ספרים, אלא סנדויצ'ים, ויותר מאחד או שנים. לנו הכינו כריך עם טונה וחריף ,טעים מאד כמובן, והאחרים הביאו כריך מרגרינה עם סוכר מפוזר .ואז החלו הבקשות להחליף בכריכים. היות ולא אהבנו את שלהם, חזרנו רעבים הביתה. אבל לא נורא תמיד חיכה לנו אוכל חם בבית, מקרונה אצל ויולה ז"ל. קוסקוס אצל סבתא וכל השאר. רוב אחר הצהרים בילינו בחוץ במשחקים, בשעה חמש החלו השידורים ברדיו, פינת הילד,, ובשמונה בערב כל המשפחות התכנסו סביב המכשיר ל"משפחת שמחון". יש אוכל?  נאוה בבית?  בקולו הרועם של שמוליק רודנסקי ז"ל.

היו אז חיים טובים לפי הסיפורים, מזלנו שהמוח מוחק את הרע מהר יותר מהטוב.

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה