בדרך חזרה מהאזכרה ליקירה

בני המשפחה וחבריה הטובים, התאספנו כולם ליד קברה בבית העלמין עין עירון.מזג האויר היה נעים. צ'יקו,אחד הידידים ערך הטקס ואמר את התפילות, כל השאר הנהנו אמן במקומות הנכונים.

בחזרה הציע ידיד של תמי, יאיר, אותו הכרתי שם, להקפיץ אותי לתחנת הרכבת בבנימינה, מרחק 10 דקות והסכמתי. הנסיעה ארכה מעל שעה מהסיבובים הרבים שעשה כדי למצוא התחנה . לבסוף הגענו מהכיוון האחורי,  משם אפשר להכנס לתחנה רק דרך כעשרים מדרגות  וגשר ברזל ארוך. מרוב שמחה ירדתי שם, עליתי במעלית, צעדתי את הגשר ברוח, כשהגעתי  לקופה הוצאתי מהארנק ובקשתי כרטיס לנתניה במחיר אזרח ותיק. הקופאית התעקשה לראות תעודת אזרח ותיק, מה שאלתי לא רואים שאני כבר "זקנה", וקבלתי זאת כמחמאה, מרוב התרגשות לקח לי זמן למצוא הארנק והתעודה.

המשימה הבאה להגיע לרציף שלוש לדרום, אוף,  אני שונאת את כל הירידות במדרגות כדי לעלות לצד השני עוד מדרגות.אבל אין ברירה.  למזלי היה דוכן לקפה ונשנושים ברציף. ארבעים  דקות עם כוס קפה המתנו לרכבת, ובפחות זמן הגעתי הביתה, טעונת חוייות התרגשויות, נשפכתי ישר למיטה ונרדמתי.

היום, כבר יום אחרי,רוחות סוערות בחוץ, סגרירי . ואני בביתי בכיף כאן ליד המחשב.

,

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s