בורגתא

הגיעה השעה לכיתה ג, ההתרגשות רבה, כי מעכשו לומדים בבית ספר אזורי בבורגתא עם ילדים מששה ישובים. חניאל, בורגתא,בארותיים, עולש,נצני עוז  וקבוץ יד – חנה.  קבוץ גלויות אמיתי, מרומניה,טורקיה ועד טוניס לוב וילדי הקבוץ אותם כינו כרושוב – קומוניסטים. לרוב הילדים הם היו "מוקצים". וסבלו מנחת ידם של הילדים האחרים. אני דוקא התחברתי אליהם וביליתי במחיצתם הרבה ועד היום בקשר עם כמה בנות מכיתתי.

מנהל בית הספר חיים שוחט, שאהבתי, ואת שאר המורים מורות אני זוכרת. ועם

חלקם החיים איתנו היום אני אפילו בקשר ופוגשת לפעמים.

מה סחבנו בתיקים אתם זוכרים? לא ממש מחברות או ספרים, אלא סנדויצ'ים, ויותר מאחד או שנים. לנו הכינו כריך עם טונה וחריף ,טעים מאד כמובן, והאחרים הביאו כריך מרגרינה עם סוכר מפוזר .ואז החלו הבקשות להחליף בכריכים. היות ולא אהבנו את שלהם, חזרנו רעבים הביתה. אבל לא נורא תמיד חיכה לנו אוכל חם בבית, מקרונה אצל ויולה ז"ל. קוסקוס אצל סבתא וכל השאר. רוב אחר הצהרים בילינו בחוץ במשחקים, בשעה חמש החלו השידורים ברדיו, פינת הילד,, ובשמונה בערב כל המשפחות התכנסו סביב המכשיר ל"משפחת שמחון". יש אוכל?  נאוה בבית?  בקולו הרועם של שמוליק רודנסקי ז"ל.

היו אז חיים טובים לפי הסיפורים, מזלנו שהמוח מוחק את הרע מהר יותר מהטוב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s